| יצירת קשר | שאלות ותשובות | פרופיל המשרד | תחומי עיסוק | דף הבית |
|
גירושין או שלום בית ? ייעוץ משפטי נכון בשלב ראשוני, עשוי לתת לך את הכלים לשקול בצורה נכונה ולהבשיל לפירוק או איחוד של התא המשפחתי, תוך ביצוע צעדי מנע שימנעו פגיעה במישור הכלכלי או האישי וימנע "הפתעות" בהמשך הדרך. לעיתים רבות השאלה האם בן/בת הזוג שלי מקבל/ת יעוץ ? מכרסמת בנו במקרים אלו. ייעוץ נכון ימנע התלבטויות מיותרות, וימנע בהמשך הדרך תוצאות בלתי רצויות. אין ספק כי קבלת החלטות בצורה מושכלת, על סמך ייעוץ משפטי המתאים לנתוני הלקוח/ה עשויה פעמים רבות להוביל לתוצאה מותאמת לרצון הלקוח/ה ואפשרות זו עדיפה כמעט תמיד מאשר הסתמכות על עצות של בני משפחה, מכרים, שכנים, ואינטרנט. בליווי נכון, ניתן גם להגיע לכדי הסכם הבוחן תקופת שלום בית, ולחלופין קובע הוראות המסדירות את נושא הגירושין במצב של כשלון שלום בית. הסכמים כאלו עשויים לא רק לייתר את צחצוח החרבות בשלב בו מתקבלת החלטה על פירוק התא המשפחתי, אלא גם מאפשר לצדדים פנאי להתמקד בשלום הבית וטיפול במשבר המשפחתי, כאשר ככלל התוצאות הצפויות במקרה ששלום הבית יכשל, כבר מוסכמות וידועות לצדדים. האם כדאי לי לגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ? האם הקלישאה הנפוצה לפיה עדיף לגבר לפנות לבית הדין הרבני היא נכונה ? והאם לאשה עדיף להקדים את בעלה ולגשת לבית המשפט לענייני משפחה ? תשובה נכונה לשאלה לאיזו ערכאה שיפוטית כדאי לפנות קודם הינה מורכבת ותלויה במשתנים רבים שמרכיבים את התיק הספציפי של הלקוח/ה ובתוצאות שאותן רוצה הלקוח/ה להשיג. אבחון מוקדם של הערכאה המתאימה ללקוח/ה, עשוי פעמים רבות להוביל לתוצאה רצויה ולמנוע גרימת סחבת, סחטנות ועינוי דין מיותרים ללקוח/ה. כך למשל, יתכנו מצבים בהם תעדיף אשה כי דווקא בית הדין הרבני ידון בענייניה למשל במקרה שבו היא מבקשת למנוע מבעלה את האפשרות לפרק את השיתוף בדירת המגורים המשמשת אותה ותעתור לבית הדין הרבני לצו למדור ייחודי. במקרה כזה כל עוד לא יוסר הצו, לא יוכל הבעל לעתור לבית המשפט ולבקש את ביצוע פירוק השיתוף בדירת המגורים. בשל עיקרון "כיבוד הערכאות ההדדי" ביצוע פירוק השיתוף לכל הפחות יעוכב עד להסרת הצו. במקרים אחרים, דווקא פיצול התביעות בין הערכאות עשוי להניב את התוצאה הראויה, לדוגמא, במקרים המתאימים, כאשר מזונות אשה ומדורה וכן מדור ייחודי יתבעו בבית הדין ולעומתם תביעות לשמירת זכויות או רכוש, וכן משמורת מזונות ילדים יתבעו בבית המשפט לענייני משפחה. קבלות החלטות בעניינים אלו מחייבת יעוץ משפטי מוקדם ונכון. האם ניתן לתבוע בבית הדין הרבני מזונות ילדים ? ולמי הסמכות לדון בתביעה בעניינם של קטינים? תביעת מזונות קטינים הינה ככלל תביעה עצמאית מצד הקטינים, לא ניתן לכרוך אותה לשאר ענייני הגירושין בבית הדין הרבני (למעט במקרים של הסכמה וכללי סמכות נמשכת ונלווית) והסמכות לדון בה היא מעיקרה לבית המשפט לענייני משפחה. יתרה מכך, בית המשפט העליון הכיר בהגשת תביעת מזונות חדשה מצד קטינים לבית המשפט לענייני משפחה, לאחר שנקבעו מזונות ילדים במסגרת הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, כתביעת מזונות עצמאית מצד הקטינים. במספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות בבית המשפט העליון, ניתן למצוא עמדה המצדדת בהשוואת מצבן של תביעות מצד הקטינים בענייני החזקת קטינים ומשמורתם, שהוגשו לאחר שנקבעו ההסדרים במסגרת הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, למעמדן של תביעות מזונות מצד קטין שהוכרה כעצמאית. תביעה בנושא משמורת והחזקת קטינים, הוכרה כתביעה אשר כרוכה מטיבה וטבעה בתביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני (ניתן לכרוך את הנושא בהגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני). תביעה בעניין חינוך קטינים, יש לכרוך בצורה מפורשת לתביעת הגירושין. במצב המשפטי הקיים בין בני זוג יהודים בישראל, במקרה שבו יקבע כי תביעת הגירושין הכרוכה הוגשה לבית הדין לפני תביעת המשמורת שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, תהא הסמכות לבית הדין הרבני. במקרה שבו יוחלט כי הנושאים הכרוכים בתביעת הגירושין לא נכרכו כדין, תהא הסמכות לדון בנושאים הכרוכים, לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט העליון קבע כי מרוץ הסמכויות הקיים בשיטה המשפטית בישראל, הינו למעשה מרוץ "החלטות". המצב שנוצר בפועל הינו כי הערכאה השיפוטית שתחליט ראשונה בשאלת הסמכות בעצם מחשקת את הערכאה המקבילה האחרת ומונעת ממנה להחליט באותו נושא בשל "עקרון כיבוד הערכאות ההדדי". איך נקבעים מזונות ילדים ? מזונות הילדים נקבעים על פי הדין האישי החל עליהם. במידה שאין להם דין אישי, חלות הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). הדין החל על מזונותיהם של יהודים, הינו הדין העברי. ההלכה קובעת כי צרכיהם ההכרחיים של הקטינים מגיל לידה ועד גיל 6, מושתים באופן אבסולוטי על האב. מעבר לצרכים ההכרחיים, חלים כללי מזונות מדין צדקה. תקנות הרבנות הראשית, הרחיבו את החובה האבסולוטית החלה על האב לספק את הצרכים ההכרחיים מגיל 6 ועד לגיל 15. על קטין בין גיל 15 ל-18 חלים דיני הצדקה. בית המשפט העליון קבע כי לאחר בגירת הקטין והגיעו לגיל 18, עד לתום לימודי התיכון ובהמשך עד לתום שירות החובה הצבאי, יחולו מזונות שגובהם 1/3 מגובה המזונות שנקבעו בתקופת הקטינות. מקובל כי דמי המזונות ככלל צמודים למדד המחירים לצרכן ומעודכנים אחת לשלושה חודשים. המגמה הנוהגת היום בבית המשפט העליון בכל הקשור לקביעת גובה המזונות הינה מגמה שוויונית. דין פסקי הדין שניתנו בבית המשפט העליון בעניין זה חלחלו אל פני השטח ושופטים בבתי המשפט המחוזי ובבתי המשפט לענייני משפחה אף קיבלו עליהם להשלים את המלאכה בפסיקותיהם. עיקרה של המגמה, הינה בצמצום מרכיבי הצריכה הנופלים המוגדרים כצרכים עד למינימום, וקביעת יתר מרכיבים הצריכה מכוח דיני הצדקה, אשר המטילים את החובה לסיפוקם על האב והאם באופן יחסי להכנסותיהם. מגמה זו מתיישבת גם עם הדין האזרחי הקבוע בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) על אף שנקבע כי חוק זה אינו חל על צדדים אשר עליהם חל דין אישי. במצב זה בוחן בית המשפט את יכולתו הכלכלית של האב, את צרכיו לכלכלת עצמו (מתוך ראיה של חיים מינימאלים בכבוד לפחות) , את יכולתה הכלכלית של האם ואת מרכיבי הצריכה למזונות. צרכים הכרחיים נקבעו כצרכים הבסיסיים, אשר יפים הן לעני והן לעשיר. גובה המזונות ההכרחיים הועמדו בפסיקה בסך 1200 ₪ לילד הראשון ולאחר מכן ולאחר מכן יורד סכום הצרכים ההכרחיים בעקומה יורדת מהילד הראשון ואילך ... ויש אומרים 1250 ₪ לילד הראשון ככלל אומדנה זו הינה מקובלת בבית המשפט כאשר מעבר לכך, על התובע מזונות חל הנטל להציג מסמכים וקבלות לכל סכום וצורך שהוא מעבר לאומדן המקובל. בנוסף, יש לקחת בחשבון את חובתו של האב לספק את צרכי המדור (במידה וישנם). ההלכה הנוהגת הינה כי שיעור צרכי המדור של קטין יחיד עומד על כ- שליש מהוצאות המדור של האם, שיעור צרכי המדור של שני קטינים, הינם כ-40% מן המדור ושיעור צרכי המדור של שלושה קטינים עומד על כ-50% מן המדור, וכן הלאה... במבחן יכולתם הכלכלית של הצדדים, מובאים לידי ביטוי הן הכנסותיהם בפועל, והן פוטנציאל ההשתכרות מרכוש ומנכסים במידה וזה אינו בא לידי ביטוי בהשתכרות בפועל. בהתאם לדין העברי, הכללים במזונות מדין צדקה נקבעו כדלקמן: א. חובת הצדקה מוטלת על אמיד. כללי האמידות עוסקים באדם שיש לו כדי לכלכל את צרכי עצמו בצורה תקינה. ב. חובת הצדקה היא כלפי נצרך או נזקק. נקבע כי נצרך הינו אדם שאין בכוחו הכלכלי לדאוג לצרכיו. ג. היקף החובה- כדי מחסורו של הנצרך. כאמור הפסיקה קובעת כי חובת המזונות מדין צדקה שווה לאם ולאב, בהתאם ליכולת ההשתכרות היחסית שלהם. כלומר מדובר בחלוקה שיווניות ולא בחלוקה שווה. מקובל לפסוק כי הוצאות חינוך חריגות וכן הוצאות רפואה חריגות, יחולקו שווה בשווה בין ההורים. לעניין זה נקבעו מגבלות שונות ותנאים שונים בהתאם למצבם של ההורים ולצרכיהם של הקטינים. תיתכן דרישה שההוצאה מסוג זה או אחר תהא מוסכמת על ההורים, אחרת נדרשת המלצת הגורם מקצועי מוסמך לשם קביעת החיוב לפי העניין - למשל צוות בית הספר או מורה מחנכת או גוף מאבחן מקצועי בנושא הוראה מתקנת, רופא משפחה, רופא מקצועי אחר וכו'.... בדרך כלל כך נהוג להגביל הוצאות חוגים בעלות מתנ"ס, להגביל את מספר החוגים לעונה/חודש וכו', להגביל את עלות וכמות השיעורים הפרטיים ואת התחומים וכן לגבי הוצאות רפואיות חריגות, הכלל הוא כי מדובר הוצאה שאינה מכוסה על ידי קופת החולים או הביטוח הרפואי המשלים. לגבי רפואה עוד מקובל להבחין בין צורך רפואי חיוני לצורך רפואי שאינו חיוני, או לצורך קוסמטי, וכן להבחין בין תרופות לבין ויטמינים ותוספים. מקובל גם לקבוע מנגנון של חיוב כנגד הצגת אסמכתאות ועוד... מתי ניתן לשנות פסק דין בעניין מזונות או משמורת של קטין ? האם ניתן לתקוף את הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין. נושא מזונותיו של קטין, משמורתו וסידורי החזקתו לעולם אינו סופי ומוחלט, עד לבגירת הקטין. אלא שלשם שינוי פסק הדין, ופתיחת הדיון מחדש, על המבקש את פתיחת פסק הדין או ההסכם שקיבל תוקף שיפוטי, להוכיח קיומו של שינוי נסיבות מהותי. הגדלת מזונות והפחתת מזונות. פסיקת בתי המשפט הכירה במספר גורמים המהווים שינוי נסיבות מהותי שכזה. כך למשל הוכרו שינוי ניכר בצרכיו של הקטין, שינוי בהרכב המשפחה של אחד ההורים לידת ילד חדש או נישואין מחדש, שינוי משמעותי במצב הכלכלי של אחד מההורים, שינוי במצב הרפואי של הקטין או של ההורה, נכות, אינפלציה, "בן מרדן" שמתנכר להורה ועוד... במקרה של מזונות שינוי הנסיבות יכול להיות בחובה, בחבות ובסכום החיוב. שינוי במשמורת והסדרי ראיה. קיומו של מצב עניינים חדש, כך למשל פגיעה בתפקודו ההורי של אחד ההורים, אשפוז פסיכיאטרי, מעבר דירה למקום מרוחק, גילויי אלימות או מין, הזנחת קטין, ניכור הורי או פגיעה משמעותית בטובתו של קטין, עשויים להוביל לשינוי בסדרי החזקת הקטין והמשמורת. במצבים אלו יועמד עיקרון "טובת הקטין" (ויש הגורסים שגם "זכויות הקטין") ככלי מרכזי לקבלת החלטות שיפוטיות, כאשר הערכאה השיפוטית יושבת בדין כ-"אבי הקטינים". תיתכן בדיקת מסוגלות הורית, מינוי מומחה לבדיקת ההורה המשמורן המועדף, מעורבות של רשויות הרווחה וגורמי הסעד, ואף במקרים קיצוניים יותר - הליך של הכרזת נזקקות. לא מדובר במצב זמני או חולף אלא בקיומו של מצב עניינים חדש שלא ניתן להתעלם ממנו. כך גם מדובר בדבר שלא היה צפוי במועד מתן פסק הדין. לעניין מזונות למשל נקבע כי גדילה טבעית של הקטין אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי. דיון בשינוי הנסיבות- כמובן אינו פותח מחדש את כל הסוגיות, אלא רק את המצריך שינוי. ככל ששינוי הנסיבות הינו רחב יותר וקיצוני יותר, יעמדו למבחן מחודש יותר נושאים. שינוי נסיבות מהותי הוגדר כמצב דברים שבו הנסיבות השתנו בצורה שבה פסק הדין שניתן הופך לבלתי צודק לחלוטין . פסק דין כזה אין להותיר על כנו ואכיפתו תהא בלתי צודקת. ייעוץ משפטי נכון בשלב מוקדם עשוי לחסוך מהלקוח/ה עוגמת נפש רבה, הליכי גבייה מיותרים ובלתי צודקים או מצב של חוסר יכולת קיום בכבוד. פעמים רבות טובת הקטין תהווה שיקול משמעותי בקביעת שינוי הנסיבות. לא מדובר במצב זמני או חולף אלא בקיומו של מצב עניינים חדש שלא ניתן להתעלם ממנו. כך גם מדובר בדבר שלא היה צפוי במועד מתן פסק הדין. לעניין מזונות למשל נקבע כי גדילה טבעית של הקטין אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי. דיון בשינוי הנסיבות- כמובן אינו פותח מחדש את כל הסוגיות, אלא רק את המצריך שינוי. ככל ששינוי הנסיבות הינו רחב יותר וקיצוני יותר, יעמדו למבחן מחודש יותר נושאים. כאן המקום לציין כי גם פסק דין למזונותיה של אשה, או למזונות שאינם לקטין מהורהו, גם הוא כפוף לכללי שינוי הנסיבות המהותי. ענייני אפוטרופסות גם לאחר שנקבעת זהותו של ההורה המשמורן ונקבעו הסדרי הראיה של ההורה שאינו משמורן, ממשיכים שני ההורים לשאת בחובותיהם ההוריות כאפוטרופוסים טבעיים של הקטין. ראוי ומוטב כי דרך קבלת החלטות בעניינו של קטין, בנושאי חינוך, בריאות, רפואה ועוד... יעשו במשותף ובמוסכם ככל הניתן. במקרה שבו קיימת מחלוקת ניתן לפנות לערכאה השיפוטית המתאימה. מדוע מומלץ לערוך צוואה אצל עורך דין ? הצוואה היא מסמך משפטי המסדיר את הנעשה בעזבונו של אדם לאחר מותו. לצוואה מספר השלכות - מבוטאים בה רצון המצווה וכוונתו, מוסדרים בה הוראותיו, ויש בה כדי למנוע מאבקי ירושה מיותרים בין יורשיו ולקבוע את זהותם של יורשיו כפי רצונו. עריכה נכונה של הצוואה תיתן דגש לתכנון הירושה לרבות בהיבטים של דיני מס, ניהול עיזבון, ומתן הוראות ליורשים. עריכת הצוואה מוטב ועדיף שתעשה בידי עורך דין הבקיא בתחום, על מנת להבטיח שאכן רצונו של המצווה יעשה לאחר לכתו לעולם שכולו טוב. בשנים האחרונות גוברת הופעתה של הצוואה ההדדית, ונערך אף תיקון בחוק הירושה. צוואה זו נוהגת בעיקר בין בני זוג המבקשים להוריש בראש ובראשונה את רכושם זה לזה (לבן הזוג הנותר בחיים) ורק לאחר מכן ליורשים מסדר שני או שלישי... צוואה הדדית מבטיחה כי רצונו של המצווה בה ישמר גם הלאה לדורות הבאים, וכי לאחר לכתו לבית עולמו, לא ישנה הצד שנשאר בחיים את צוואתו, בניגוד לרצונו של הצד שנפטר, וכי הצד שנותר בחיים לא יעשה בעזבונו של הצד שנפטר כבשלו בלבד. הסכם ממון לפני הנישואין, ידועים בציבור והסכמים לחיים משותפים. הסדרת מערכת היחסים הכלכלית וקביעת המשטר הרכושי אשר יחול על בני הזוג, עשויה להתבצע באופנים ודרכים שונות. כך למשל ניתן לקבוע משטר כללי של הפרדת רכוש, משטר כללי של שיתוף ברכוש, לקבוע שיתוף לגבי רכוש מסוים והפרדה לגבי רכוש אחר וכיוצא בזאת. קביעה מראש של התוצאות הממוניות של מערכת היחסים הזוגית בין הצדדים, נועדה לספק וודאות גבוהה יותר לכל אחד מן הצדדים, להפיג חששות ולקבוע מראש ככל הניתן את דרך צבירת הרכוש בין בני הזוג וחלוקתו במקרה של סיום הקשר הזוגי. פעמים רבות, מערכות יחסים שהינם פרק ב' , פרק ג' וכו'... של אחד מבני הזוג, מלוות בחשש או סלידה ורתיעה מיצירת קשר מחייב בשל דרך סיומה של המערכת הזוגית הקודמת. בהסכם מתאים ונכון, ניתן להפיג את החשש ולצמצם את "הסיכון". כך גם לגבי צד המגיע לזוגיות כאשר ברשותו רכוש שצבר עובר לזוגיות והוא מבקש לקבוע את ההסדרים שיחולו על הרכוש שכבר נצבר אצל אותו צד וכן את ההסדרים שיחולו על הרכוש שיגיע לידיו בעתיד בתקופת החיים המשותפים. זה המקום לציין כי הסכם הממון אינו "תעודת ביטוח" ואינו חזות הכול, וכי בידי הערכאה השיפוטית הדנה בהליכים שבין הצדדים, שיקול דעת באשר לקביעת תוצאות שונות מאלו שנקבעו בהסכם על סמך ההתנהגות בפועל, כך למשל בהפעלת דינים אזרחיים כללים כגון דיני החוזים והמתנה... או במקרה שבו נושאים העומדים לדיון לא הוסדרו בהסכם. לגבי ידועים בציבור, נקבע כי לא מדובר ב"סטטוס" משפטי אלא במצב עובדתי הדורש הוכחה. רצוי להיוועץ בייעוץ משפטי גם לגבי דרך אישורו של ההסכם ומתן גושפנקא שיפוטית מתאימה להסכם. כך למשל אמנם לבני זוג ידועים בציבור ולבני זוג שחוק יחסי ממון בין בני זוג אינו חל עליהם, אין צורך בהליך של אישור ההסכם, אלא שהדבר כאן המקום לתקן טעות נפוצה, ולומר כי על פי דיני הירושה, לא ניתן להתנות על חופש ההורשה, וכי תנאים בהסכמי ממון המגבילים את החופש לצוות הינם בטלים. הסכם ממון אינו מהווה צוואה. הסכם ממון עשוי להורות איזה רכוש ייכלל במסגרת הרכוש המשותף ואיזה רכוש יוחרג ממנו. הוצאה לפועל- האם כדאי לי ללכת לבד ? תחום ההוצאה לפועל, ככל תחום אחר מעולם המשפט, הינו מורכב ודורש ידע והתמחות ספציפיים כשלעצמו. קל וחומר כאשר מדובר ביישום או בהוצאה לפועל של פסקי דין והחלטות שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה, ועוד יותר כאשר מדובר בתיקי מזונות להן דין שונה משל חוב רגיל. דמי מזונות מהווים פעמים רבות "חמצן לנשימה" עבור הזכאים למזונות, בעיקר כאשר מדובר בגביית מזונות מקרוב מדרגה ראשונה (בן-זוג, לילד קטין או נכה או הורה), והמחוקק העניק לחוב המזונות מעמד שונה משל חוב רגיל, ואף קבע הוראות ספיציפיות שנועדו להקל על הגבייה ולשקף את מעמדם המיוחד. כך למשל בניגוד לחוב רגיל, לא ניתן לבקש מראש ההוצאה לפועל לפרוס את חוב המזונות לשיעורין (לא ניתן לבקש צו תשלומים), תיקי מזונות אינם נכללים בתיקי איחוד, דמי מזונות ככלל מוגנים מעיקול, צו המאסר הניתן בעד חוב מזונות הוא ממושך יותר והוראותיו מקלות יותר עם הזוכה, לחוב מזונות קדימות, החוב גובר על כל הוראת כל דין הפוטרת מעיקול או סכומים שאינם ניתנים לעיקול (לדוגמא לא יחול סכום פטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר), כך גם אגרת הפתיחה של תיק מזונות נמוכה ואינה נגזרת באחוזים מגובה החוב, ועוד... גם לחייבים בהוצאה לפועל מוטב לגשת לייעוץ משפטי. כך למשל ניתן להתגונן בפני גביית יתר של מזונות, או גביית הוצאות שאינן נכללות בהסכם או בפסק הדין או מחוב שאינו מהווה חוב מזונות (לדוגמת חיובי משכנתא או דמי שימוש ראויים כל עוד לא נקבע כי דינם כדין מזונות לצורך גבייה). במקרים המתאימים ניתן להגיש בקשות לעיכוב הליכים, בקשות בטענת פרעתי, למנוע את גבייתו של חוב שלא כדין ולבטל הליך שבוצע שלא כדין. בתיקים שאינם לגביית דמי מזונות ניתן לבקש פריסת החוב בצו תשלומים, איחוד תיקים, הכרזה כחייב מוגבל באמצעים, לערוך חקירת יכולת וכן להתגונן מפני ביצועם של הליכים שונים כל עוד עומד החייב בצו התשלומים. מוטב לזכור כי ייעוץ נכון עשוי להוביל ליתרון במהלך ניהול התיק וכן להגעה להסדר מתאים ללקוח/ה בסופו של דבר. בחלק אחר של המקרים, יתכן כי יעוץ נכון יוביל למסקנה שהליך הוצאה לפועל אינו ההליך מתאים לביצועו של הליך וכי תיק ההוצאה לפועל נפתח שלא כדין, מקום בו היה מקום לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה להליכי ביצוע (כך למשל באיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג) או להליכי ביזיון בית המשפט/ בית הדין ולא ללשכת ההוצאה לפועל. *** הערות: 1. המידע באתר הינו כללי בלבד, השאלות ותשובות אינן חסינות מטעויות/השמטות ואין באמור לעיל כדי להוות יעוץ משפטי או להוות תחליף לייעוץ משפטי והשימוש במידע באתר הינו על אחריות המשתמש בלבד. יש להיוועץ בעורך דין בטרם הסתמך בפעולה/מחדל על סמך הכתוב, כדאי ומומלץ לגשת לייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה והוצאה לפועל של תיקי מזונות. 2. האמור באתר מופנה לבני שני המינים, ללא הבחנה מגדרית, ופונה גם לבני המין השני מקום בו נעשה שימוש בלשון המין האחר. |
| |||||
|
